גז"ד לפלונית בעקבות הסדר טיעון מיוחד ולא שגרתי בגין התעללות בבנה הקטין תוך הרעבתו

ביום 4.8.09 הוגש כתב אישום נגד הנאשמת. הנאשמת הועמדה לדין בגין עבירות רבות של התעללות בקטין בידי אחראי. ברשימת עדי התביעה נכללו לא פחות מ-161 עדים.

הדיון בתיק הועבר לטיפולו של כב' השופט י' שפירא ולאחר שהסתיימו ההליכים המוקדמים, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

שמיעת הראיות נדחתה מעת לעת, בין היתר בשל העובדה, כי הנאשמת ילדה את בנה השישי.

ביום 13.5.10 הודיעו הצדדים לכב' השופט י' שפירא, כי הגיעו לידי הסדר טיעון, במסגרתו חזרה הנאשמת מכפירתה, הוגש כתב אישום מתוקן, הנאשמת הודתה בכתב האישום המתוקן והורשעה.

המדובר בהסדר הטיעון מיוחד ולא שגרתי ומן הראוי לפרטו.

במסגרת כתב האישום המתוקן, הודתה הנאשמת, כי במהלך התקופה שבין פברואר 2008 ליולי 2009, נהגה להתלונן בפני אנשי הצוות הרפואי שטיפלו בבנה ח' (יליד 31.1.06) בבית החולים הדסה, כי ח' סובל מחום גבוה, קשיי עיכול, הקאות, כאבי בטן ופגיעות בעור.

הנאשמת הודתה, כי נהגה למסור לאנשי הצוות הרפואי נתונים כוזבים אודות  תופעות אלה ולעיתים אף לגרום להם לקבל, עקב כך, שורה ארוכה של החלטות שגויות בעניין הטיפול בח'. בעקבות אותם דיווחים, אושפז ח' בבתי חולים לתקופות ארוכות, קיבל  טיפול רפואי מיותר, מכאיב ומסוכן.

כמו כן, הודתה הנאשמת, כי נהגה לחבל בטיפול התזונתי שקיבל ח' באשפוזיו השונים באמצעות מסירת דיווחים כוזבים על הקאות וכאבי בטן מהם סובל ח'. בנוסף, נהגה הנאשמת לנתק את ח' מאמצעי הזנה ועירוי שונים אליהם חובר במהלך אשפוזיו, כל זאת כדי למנוע את הזנתו של ח' וכן כדי ליצור מצג בפני הצוות הרפואי לפיו ח' סובל מחוסר יכולת לעכל מזון בכל דרך ואשפוזו בבית חולים הכרחי.  

הנאשמת הודתה, כי במעשיה פגעה בבריאותו הנפשית של בנה, גרמה לו סבל, כאב, מתח, התפרצויות זעם ובכי לאורך ימים רבים.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות רבות של התעללות בקטין בידי אחראי, בניגוד לסעיף 368ג' לסיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

ביום 17.5.10 אישר כב' השופט י' שפירא את הסדר הטיעון.

בהסדר הטיעון, אשר אומץ גם בבית המשפט לנוער, הסכימו הנאשמת ובעלה,כי כל ילדיהם יוכרזו כ"קטינים נזקקים" בבית המשפט לנוער וכי כל ילדי המשפחה, למעט ח' והתינוק ד', ישובו להתגורר בבית המשפחה בירושלים בנפרד מהאם, תוך מתן טיפול והדרכה לאב ולילדים, על ידי רשויות הרווחה. בנוסף, נקבע, כי הבן ח' יתגורר בבית שמש אצל דודו ולאחר מכן תיבחן על ידי רשויות הרווחה שאלת חזרתו לחזקת אביו.

כמו כן, הוסכם, כי ח' יקבל טיפול נפשי קבוע ככל שימצא לנכון על ידי שירותי הרווחה ובהכוונתם.

לגבי הנאשמת, סוכם, כי תמשיך להתגורר עם תינוקה ד' אצל אימה בירושלים ותשהה במעצר בית מלא, למעט יציאות לקבלת טיפול רפואי. כמו כן, נקבע, כי הנאשמת תקבל טיפול רפואי נפשי והסבתא תתחייב לפקח ולהשגיח על התינוק ד' במשך 24 שעות ביממה בנוסף למעקב של רופא ילדים.

בנוסף, נקבעו הסדרי ראיה ונקבעו  מפקחים.

לעניין העונש, הוסכם, כי " בחלוף 3 שנים ובכפוף להוראות הסדר זה, תבקש המאשימה מבית המשפט לגזור על הנאשמת עונש של מאסר על תנאי וצו מבחן לתקופה של שנתיים נוספות ולבטל את מעצר הבית".

מאז גיבוש הסדר הטיעון, הוגשו לבית המשפט תסקירים רבים. הראשון שבהם הוגש ביום 25.7.10. ניתן לומר, כי כמעט מדי חודשיים-שלושה, הוגש תסקיר נוסף.

 בחודש אוקטובר 2012, הועבר התיק לטיפולי.

הוגשו לעיוני מספר תסקירים משלימים ובסופו של יום, הגיעה העת למתן גזר דין, לאחר שחלפו למעלה מ-3 שנים מיום הכרעת הדין.